Wednesday, November 9, 2011

מפגש קידום קואופרטיבים, 8.11.11

משתתפים:
מכון הנגב – אג'יק – ד"ר יהודה פז, מולי דור, ויויאן סילבר, רייפי גולדמן, אריאל דלומי
שתיל – גילי ברוך, בלה אלכסנדרוב
עו"ד יפעת סולל
ערן בוכלצב – רקמ"ה
רוני סגולי – קואופרטיב לאנרגיות מתחדשות
אילנה לפידות -  מרכז ללימודי קואופרציה לשעבר
בר שטרן – סינגור קהילתי
הסוכה"י – ימית אזולאי, צופיה כהן
עמית פרידמן – קואופרטיב שומעים חזק והשומר הצעיר
עמית, עומר בראט – דרור ישראל וקואופרטיב מזון במצפה רמון
ג'וליאן פדר
יגאל רמבם
אורי אופיר – רכז הדור הצעיר בתנועה הקיבוצית, יוזמה לקואופרטיב פיננסי
עמית לרנר, נרי בראון - בית הספר לעסקים חברתיים
דנה סבוראי – קרן גנדיר

א.      פתיחה (רייפי- מנהל המרכז לפיתוח קואופרטיבי של מכון הנגב): מכון הנגב באמצעות המרכז לפיתוח קואופרטיבי מקיים שותפות ארוכת שנים עם גורמים שונים הן בארץ והן בתנועה הקואופרטיבית העולמית לחידוש ופיתוח קואופרטיבים בישראל. אירועי קיץ 2011 יצרו הזדמנויות חדשות והביאו ליזום מפגש זה. השאיפה היא להביא ליצירת שיתופי פעולה בין כל הגורמים הפועלים היום  על מנת לסייע לקדם יוזמות קואופרטיביות המיועדות לתת מענה לצרכים החברתיים והכלכליים שעלו בקיץ האחרון.
מטרות המפגש:
1.      היכרות של כל השותפים והפועלים בתחום.
2.      בחינת הרצון ליצור שיתופי פעולה, וכיצד רוצים לעשות זאת.

ב.       התקיים סבב היכרות בו כל השותפים הציגו את פעילותם בתחום קידום הקואופרטיבים

ג.        הצגת תחומים עיקריים שעלו במסגרת המאבק לצדק חברתי ושיש להם מענה קואופרטיבי  בארצות שונות באירופה ובצפון אמריקה  :
1.      תעסוקה הוגנת.
2.      חינוך עם דגש על חינוך בגיל הרך.
3.      דיור ודיור בר-השגה.
4.      קמעונאות ומחירי המזון.
5.      שירותים פיננסיים ומימון בר-השגה.
יש ברחבי הארץ התארגנויות בתחומים השונים. בעיקר ניסיונות של קבוצות המצויים בשלבי התארגנות שונים ורבים מהם בראשית הדרך: פעוטונים, עובדי קבלן המבקשים ליצור פתרונות למצבם, קואופרטיבים של מזון ועוד ועוד.
כל הנוכחים פוגשים בעבודתם שאיפות וניסיונות בתחומים השונים, והשאלה היא האם ניתן ליצור מערך סיוע מתואם למיזמים הללו. למשל: זיהוי ואיתור של כמה מיזמים בכל אחד מן התחומים, שסיוע יוכל להביא להצלחות שישמשו מודלים לחיקוי. זאת באמצעות מערך סיוע מתואם או משותף של גורמי פיתוח הקואופרטיבים השונים.
ד.       התקיים דיון מקיף במגוון הסוגיות הקשורות לפיתוח קואופרטיבי . הדוברים התייחסו לשאלות יסוד שונות:  כיצד ניתן למקד פעילות ליצירת הצלחות? האם זה כיוון שיקדם את הנושא? האם זה אפשרי ורצוי?
האם נכון לפתח פלטפורמה משותפת משפטית וחשבונאית? דוברים שונים גרסו שתחום זה הוא הפחות מורכב. לדעתם יותר חשוב להשקיע מאמצים בתחום יצירת המודל העסקי וביצירת המסגרת החברתית והערכית של חברי הקואופרטיב.
הוצעה אסטרטגיה של שיתוף בידע באופן שיוכל לתמוך בפיתוח שפה שתשמש רמות שונות של קואופרטיבים ואוכלוסיות שונות. דוברים הדגישו שזה אחד הכלים לפיתוח הלמידה והעשייה המשותפת.
הוצע שפורום זה יעסוק  בפיתוח מסגרות אסטרטגיות ולא בפיתוח מסגרות זעירות ברמה המקומית.
חלק מהדוברים הדגישו את חשיבות המאבק בנושא תיקון החקיקה הקואופרטיבית  כולל העדפה במכרזים ומיסוי.
התקיים דיון לגבי הסוגיה האם יש לפעול מלמטה למעלה או ההיפך. האם הכוח יעלה מהתארגנויות מקומיות שיתחברו זו לזו או שייווצרו גופים שיזמינו אנשים להצטרף ולהשתמש בפלטפורמות קיימות. אחד הביטויים המשמעותיים של השינוי בעקבות אירועי הקיץ האחרון הוא שאנשים  לוקחים אחריות על גורלם. חינוך לקואופרציה הוא אחד מעקרונות התנועה הקואופרטיבית, יש להפיץ את התודעה ולהפכה לפרקטית. יש ליצור קואליציה פתוחה של שותפים שתיתן לכל מי שמעוניין את הגב והסיוע. בהתאם יש לקדם התאגנויות קונקרטיות ולראות כיצד כל אחד יכול לתרום לפיתוח.
נושאים ותחומי פעילות שעלו עד כה:
ידע פרקטי וסיוע של בעלי ניסיון
ידע עיוני
העברת מושגים, ידע וחינוך קואופרטיבי
שינוי מדיניות
קבוצה פתוחה שתפעל בהתאם לערכים קואופרטיביים

חברים הדגישו את הצורך להבטיח שהנושא הקואופרטיבי יובן כרלוונטי ככלי משמעותי מאד לקידום הצדק החברתי בישראל 2012.
על השינוי הצומח מלמטה יש להוסיף כלים וידע:
1.      ידע – איך להתארגן?
2.      ידע משפטי.
3.      ידע חברתי פנימי
4.      כלים להצלחה כלכלית.
הוצע לרכז עבודה סביב כל תחום באחד הארגונים, ולנקז אליו את הפעילות של היזמות בתחום כדי לתת במשותף אך גם במרוכז כלים, ידע ומשאבים לסייע בכל אחד מהתחומים.
עלה הצורך לנצל את שנת הקואופרציה העולמית 2012 שהוכרזה על ידי העצרת הכללית של האו"ם ליצירת לחץ על המסגרות הפורמליות.
דוברים שאלו האם נכון לרכז את המאמץ באזור גיאוגרפי מסויים.
אחרים הדגישו את הצורך לייצר מסגרת של סיוע בתחום השיווק למיזמים קואופרטיבים, ושולחן זה יכול לסייע בקידום מיזמים.

ה.      כיצד ממשיכים?
מכון הנגב לקח על עצמו לספק את התשתית הארגונית להמשך פעילות השולחן המשותף. היתה הסכמה כללית שעל השולחן  להמשיך ולברר את תפקידו. תוקם רשימת דיוור וקבוצת פייסבוק של השותפים. תוקם מערכת עדכון ידיעה ומסירת מידע  על דברים שקורים. המטרה היא הרחבת הידע המתפתח בקבוצה ושיתופו עם מסגרות נוספות.
מכון הנגב יחבר את  השולחן אל הדברים המתפתחים בהקשר של שנת הקואופרטיבים הבינלאומית .
אחת הפגישות הבאות תעסוק בסיכום לו"ז משותף לשנת 2012.
מכון הנגב ירכז מהלך מיפוי של כלל הגופים העוסקים בסיוע לקידום קואופרטיבים, של הכלים, הידע והמשאבים שכל גוף מביא עמו לשותפות, ושל המיזמים שכל גוף עובד עמם. זאת בכדי לקדם קואליציה שמסוגלת לתת מענה כולל ומשותף ליזמים.
אורי אופיר בשיתוף עם מכון הנגב ושתיל יבחן דרכים לקדם  נסיונות ליצירת שיתוף של בעלי עסקים באמצעות אגודות רכש. 

Thursday, September 8, 2011

טיוטה למסמך עקרונות

אגורות – רווחה לכל

טיוטה

מבוא

אגורות – רווחה לכל הוא מיזם שנולד מתוך תנועת האהלים באוגוסט 2011. המיזם הוא עסקי אך מבוסס על העקרונות של תחושה חברתית, הזדהות עם אחרים ושותפות לגורל.  הקמת אגורות – רווחה לכל בא על רקע התהליך ההולך וגובר של ניצול מחפיר של הציבור על ידי רשתות השיווק.
מטרת המסמך הוא לקבוע עקרונות המיזם, את מטרותיו ולהציע דרכי פעולה מעשיות ליישום המטרות.

החזון

מיזם עסקי המספק שרותים קהילתיים ללא מטרת רווח ולמטרות רווחה של החברים שבו.

המטרות

לאחרד קואופרטיבים קיימים ולפעול להקמתם של קואופרטיבים בכל יישוב ובכל שכונה. בשלב הראשון הארגון יתרכז בפעילות בתחום המזון ויתרחב בכל הקשור לדברי בית. בשלב מאוחר יותר אגורת תפעל בכל התחומים:
המיזם הוא פורום של קואופרטיבים מקומיים במטרה להפוך בבוא העת לארגון גג, קונסורסים של קואופרטיבים.  תפקידו של הפורום לגרום לידיעה של מקימי הקואופרטיביים אחד על השני, ועל שיתוף הפעולה האפשרי ביניהם בעתיד, ייתנו כוח וביטחון לפתיחה. הפעולת הפורום פועלת בשני כיוונים במקביל - פנימה לסביבה הקרובה שלהם, והחוצה להתארגנויות האחרות. כבר בהתחלה יוכלו לצבור ביחד ידע ורעיונות, ליצור קשרים עם ספקים ולחזק אחד את השני.
הקואופרטיביים המקומיים יתארגנו בצורה אוטונומית והקמה של התארגנות כזו יכולה להיות מאד לא פשוטה והתמיכה ההדדית יכולה להיות קריטית בשלב זה. בבוא העת ארגון הגג יספק שרותים רצוים בהתאם לצורך של הקואופרטיב המקוני והיכולת של ארגון הגג.

בחינת אפשרויות

כעקרון ישנן מספר אפציות:
·         עמותה
·         אגודה שיתופית (פקודה מ 1933 המגדירה קופרטיבים)
·         חברה לתועלת הציבור
·         חברה בע"מ

נתחיל את הפעילות ללא רישום פורמלי נדון על המסגרת הרצויה בעוד שלושה חודשים.

קווים ירוקים וקווים אדומים

·         הארגון צריך לעמוד כלכלית בזכות עצמו. הארגון לא יבקש תמיכה מהמדינה לא תקבל  תרומות כל שהן. אין סעיף זה מחייב את הקואופרטיבים עצמם, מותר ואף רצוי שמפעלים או וועדי עובדים יסבסדו קואופרטיבים השייכים למקום העבודה או שמשרד הרווחה יתמוך בקואופרטיב המעסיק עובדים מוגבלים
·         הארגון יתן עדיפויות לספקים קטנים, ולחקלאים יחידים
·         הארגון יפעל אך ורק במסגרת הקו הירוק ויתן עדיפות למוצרים המיוצרים בקו הירוק. במידה ולא קיים המוצר או שמחירו הרבה יותר יקר הארגון יבחן האפציה של יבוא.

דרכי פעולה


1.       פניה לקואופרטיבים קיימים, לימוד הצרכים ובדיקת הצורך של ארגון גג.
2.       ליזום הקמת קואופרטיבים חדשים. לימוד הנושא ובחינת עדיפות למקומות בהם קיימת רשת שיווק אחד בלבד.
3.       קווים כלליים למודל עסקי, נתוח מקורות מימון ומקורות הכנסה ותכנית עסקית
4.       בתהליך גיבוש מודל עסקי יש לדון עם ארגונים אחרים ובנהם:
·         מכון הנגב
·         עמותת "סנגור קהילתי"
5.       התחלת הפעילות
תאריך יעד להתחלת הפעילות: 01/02/2012

מקורות הכנסה

·         מס חברים מהקואופרטיביים
·         מכירת השרותים לקואופרטיביים ולשוק החופשי
·         + יוגדר בהמשך

שרותים

האירגון תספק שרותים הכוללים:
·         קניות מרוכזות
·         לוגיסטיקה
·         הכשרה מקצועית
o        נהיול היחסים עם ספקי המזון וספקים אחרים
·         ניהול קשרי חברים
·         הכשרה של קואופרטיבים חדשים על ידי הותיקים
·         מחשוב

           

ניהול דמוקרטי

יוגדר בהמשך

שקיפות ואחריות

יוגדר בהמשך

סיכונים

·         תכנון
·         ניהול לא נכון של אשראי מספקים או אשראים לקואופרטיביים
·         זמן מדף (עודף, קילקול)
·         מזיקים
·         גניבות
·         + יוגדר בהמשך



Wednesday, August 17, 2011

סיכום ישיבה – 17.08.2011

השתתפו: טל-אל, עמית דניאל, יפעת סולל, יאיר אלברטון, מהיטה הוד, יעל דגן, עידו, יואב אגמון, תומר אליאסי, ניצן ויסמן, גילי גרוסמן ומלי לרמן

מחיפה, פרדס חנה, בית-שמש ותל אביב הגיעו בסך הכל השתתפו 12 אנשים, בינהם עורכת דין המתמחה בנושא קואופרטיבים, יוזם המפעיל קואופרטיב לנשא מזון בדרום תל אביב, יוזם המפעיל קואופרטיב לנשא מזון בקיבוץ, מנהלת הפקות פסטיבלים שבעבר הפעילה קואופרטיב למזון אורגני, מתקשרת, סמכ"ל לשעבר של מפעל מזון ענקי, מנהל הפקות ופיתוח עסקי עם נסיון בקואופרטיבים מארה"ב, טבח, יועצת אירגונית המתמחה בעמותות, רואה חשבון, קולנוען, ומנתח מערכות.

סדר היום לדיון היה: סבב היכרויות, הגדרת החזון והמשימות, בחינת אפשרויות והגדרת פעילויות ההמשך.
הדיון היה ער, פורה ומאוד מעניין. כבר עם סבב ההיכרויות, אנשים סיפרו על ניסונם ונכנסו לעומק העניינים.

החזון

הדיון בנושא החזון התנהל באווירה של קונסנסוס ולא היו חילוקי דעות עקרוניים. המשתתפים הסכימו שהפוקוס הוא מעמד הביניים, ומדובר על שרותים קהילתיים ללא מטרת רווח. מיזם עסקי למטרות רווחה של החברים שבו. לא רק מזון, אלא גם מעונות יום, חסכונות ועוד.

בחינת אפשרויות

נסקרו האפשרויות השונות. רוב המשתתפים היו בעלי נסיון בעמותות וקואופרטיבים והסקירה הייתה עניינית ומפורטת.

כעקרון נסקרו האפציות השונות:
·         עמותה
·         אגודה שיתופית (פקודה מ 1933 המגדירה קופרטיבים)
·         חברה לתועלת הציבור
·         חברה בע"מ

נאמר שניתן להתחיל את הפעילות ללא רישום פורמלי והוחלט שכך נתחיל ונדון מחדש על המסגרת בעוד שלושה חודשים.

נושאים שונים שהועלו

·         רווחה לכל
·         לקואפרטיב סתירה פנימית: הכוח של ארגון גדול כנגד ההתאמה המקסימלית לצרכים מקומיים. כדאי לשקול האופציה של קואופרטיבים קטנים הקושורים בקונסורסיום.
·         כדאי להתחיל במקום איפה שיש התועלת המקסימלית כגון מעונות יום.
·         אין להערבב קואופרטיב עם קבוצת רכישה. מדובר על שתי שיטת עם עקרונות סותרות. קואופרטיב בנוי על תחושה של שטתפות.
·         הקואופרטיב איננה יכולה וירטאלי – אנשים צריכים להכיר זה את זה.

Action Items

עמית יקים דף בפייסבוק וכל אחד יכתוב מקסימום חצי דף עם החזון שלו. סוכם שי לכתוב בקצרה.
פרמטרים לדיון: מיקום גאוגרפי, מעמד סוציו אקונומי, מוצר, קווים אדומים.